01פסטיבל
הפוסט האחרון · LATEST
ציפורה ורחל לא מתות: צלילה עמוקה למצולות הנפש האנושית
חמישה ימים חלפו מאז שצפיתי ב"ציפורה ורחל לא מתות”, סרטן התיעודי המטלטל ושובר הלב של הדר מורג ותהל רן, שהוקרן במסגרת התחרות הישראלית בפסטיבל דוקאביב, ובאופן תמוה למדי זכה להתעלמות גורפת מצוות השופטים. מי שנכח באותה הקרנה ביום שלישי זוכר את…
קראו את הפוסט המלא ←עוד · MORE
הכל כרונולוגית ←
פוסטים אחרונים
ביקורות · REVIEWS
הכל כרונולוגית ←
ביקורות סרטים
18/12פסטיבל הקולנוע ירושלים 2020: "התאונה"ביקורת
06/02"סולו חופשי" הוא סרט לא מוסרי שנצפה בנשימה עצורהביקורת
10/01הרפתקה בלב ים: ״הרפסודה״ מצליח לעורר עניין בניסוי אנתרופולוגי כושלביקורת
20/12"סיבת המוות": רק האמת, כל האמת, ושום דבר מלבד האמתביקורת
21/11המופע של ביבי: הסרט החדש על נתניהו מנסה להיאחז בדימוי כמפתח להצלחתוביקורת
02/11ארמון עם חמישה חדרים: בעקבות ״אחרייך״ (פוסט אורח: דנה אריאלי)ביקורת
25/10לעבור את הקיר: אורי זהר חוזר, או שמא מעולם לא עזב?ביקורת
18/07להיות ארנסט בכינסקי: זהויות מתחלפות ושתיקות רועמות ב״אתה מת רק פעמיים״ביקורת
פסטיבלים · FESTIVALS
הכל כרונולוגית ←
פסטיבלים ופריוויו
20/05ציפורה ורחל לא מתות: צלילה עמוקה למצולות הנפש האנושיתפסטיבל
29/06המלצות לפסטיבל דוקאביב 2021פסטיבל
20/12פסטיבל הקולנוע ירושלים 2020: "הגורם האנושי"פסטיבל
20/12פסטיבל הקולנוע ירושלים 2020: ״מה היה קורה אילו? אהוד ברק על מלחמה ושלום״פסטיבל
10/10צדק עם בוניואל, פרידה מוורדה וחגיגת טרנטינו - שלוש המלצות דוקו לפסטיבל חיפהפסטיבל
23/07ארבע המלצות לפסטיבל הקולנוע בירושלים 2019פסטיבל
31/05דוקאביב 2019: ״אפולו 11״פסטיבל
31/05דוקאביב 2019: ״מראה״ הוא שיעור חשוב על קולנוע תיעודי במאה ה-21פסטיבל
מסות · ESSAYS
הכל כרונולוגית ←
מאמרים ומחשבות
12/01פסטה עדיין לא גדלה על עצים: על המשבר המדומה של הקולנוע התיעודי בעידן הדיגיטליקולנוע
13/05סרט המוזיקה האבוד שאתם חייבים לראות בפסטיבל דוק אביבקולנוע
07/03״בקולנוע התיעודי אלוהים הוא הבמאי״: אלברט מייזלס (1926-2015)קולנוע
22/02ברוס סינופסקי, יוצר טרילוגיית ״גן עדן אבוד״, הלך לעולמוקולנוע
06/02גליון חדש של ״תקריב״ על המסה הקולנועיתקולנוע
18/01זקיפת אגודל מטה לאוסקר: איברט, חודורובסקי והכתף הקרה של האקדמיהקולנוע
28/09הקולנוע התיעודי של מרטין סקורסזהקולנוע
23/09״כופר נפש״: מחנות עינויים במרחק שיחה מקומיתקולנוע
מי אני · ABOUT
ד״ר אוהד לנדסמן
אני מרצה וחוקר ללימודי קולנוע, חבר בסגל הבכיר של בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע״ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר וההוראה שלי כוללים קולנוע תיעודי, קולנוע בעידן הדיגיטלי ואנימציה, ומאמריי האקדמיים פורסמו בכתבי עת שונים ובהם Studies in Documentary Film, Animation, Projections ו־Visual Anthropology Review.
ספרי Brief Encounters: Documentary Visits to an Imagined Israel ראה אור בהוצאת SUNY Press במאי 2026, ועניינו בסרטי מסע תיעודיים שיצרו במאים זרים בישראל בשנות השישים והשבעים — ביניהם כריס מארקר, פייר פאולו פזוליני, סוזן סונטאג וקלוד לנצמן.
בנוסף הייתי עורך שותף לאסופה אמת או חובה: מבחר מאמרים על קולנוע תיעודי, שיצאה בסדרת טיש לקולנוע וטלוויזיה ובהוצאת עם עובד ב-2021.
דוקטוק הוא הבלוג שבו אני כותב על קולנוע תיעודי בארץ ובעולם. לפרסומים ולמידע נוסף אתם מוזמנים לבקר באתר האישי שלי.
אודות · THE BLOG
אודות דוקטוק
דוקטוק (DocTalk) הוא בלוג המוקדש לכתיבה על קולנוע תיעודי בארץ ובעולם על תצורותיו השונות. במרחב העיתונות והבלוגוספירה המקומיים ההתייחסות לקולנוע התיעודי משולבת לרוב בכתיבה על קולנוע באופן כללי; דוקטוק מבקש למלא את החלל הזה ולמקד את הכתיבה בקולנוע התיעודי עצמו.
הכתיבה כאן כוללת, בין היתר: הרהורים ודיווחים על סרטים תיעודיים מפסטיבלים בארץ ובעולם, ביקורות על סרטים חדשים שיוצאים לאקרנים, ומחשבות על במאים, על מגמות ועל התחום בכללותו.